מי שמקווה או איך התחלתי לעבוד כפרילאנסרית

בלימודי תרגום בחוג לתרבות באוניברסיטת תל אביב אחת התלמידות שלמדה איתי זכתה בתחרות תרגום תוך-חוגית וגם בתור מצטיינת החוג, ותרגמה ספר להוצאת זב"מ.

אמנם לא הייתי מצטיינת כמוהָ אבל לכשהתחלתי את לימודי התרגום, עבדתי מזה שמונה שנים בתרגום ובעריכה. דרכי נסללה לי על ידי המקרה.

אז איך מתחילים עבודה בתור פרילאנסרית גם בלי להיות מצטיינת החוג?

* מקווים ומאמינים באמת ובתמים בשליחות שלי;

* עובדים בעבודה שנייה כדי לפרנס את העבודה בתרגום ובעריכה...

* זוכרים: אמנות התרגום אינה מחייבת הסמכה ומימון ארצי, לכן לא מקווים ומייחלים לשכר גבוה במיוחד;

* מקבלים עבודה מחברים – עבודת התרגום הראשונה שקיבלתי הייתה משותפה בדירה;

* בתחילת הדרך נכון לבקש מחיר נמוך;

* נרשמים באגודות סטודנטים;

* לא מומלץ להיות כלבויניקים. עם זאת, דווקא אם מתגמשים ומקבלים עבודות מכל הבא ליד, ניתן לגלות מהו תחום המצוינות שלי;

* מחפשים עבודה במדורי דרושים;

* לומדים כל הזמן מילים חדשות במשפטי שפת מקור ושפת יעד בהקשרן התרגומי;

* פונים להוצאות ספרים ולחֲבָרות;

* מבססים יחסי חבירות עם אנשי קשר;

* מתמחים בתחום צר מאוד;

* לא מפסיקים לקרוא ספרים;

* יוצרים חברויות עם עמיתים, ואז מעבירים להם ומקבלים מהם עבודה;

* מתמידים בהשתתפות בקורסים ומשתדלים להמשיך בלימודים.

ישנו סרטון שמספר את סיפורי כעוסקת עצמאית בקישור הבא. מוזמנים לצפות

שפה אֶחָת