שפה אֶחָת ודברים אחדים

מגדל בבל מאת פיטר ברויגל האב

אחד השיעורים היפים מלימודי לשון עברית היה ניתוח לשוני של פרק י"א בספר בראשית. המרצה התעכב על כמה צורות לשוניות שיש בפרק למשל צורת הקוהרטטיב, עידוד לפעולה, "הבה נלבנה", "הבה נלכה" "הבה נרדה". סוגיה שנייה שדנו בה הייתה דרך ההגייה של אֶחָת: ויהי כל הארץ שפה אֶחָת ודברים אחדים".

אֶחָת מזכירה את אָחָד – "הן עם אחד ושפה אַחַת לכולם". אֶחָת מזכירה את צורת ההפסק המקראית (בסוף הפסוק ובאמצעיתו). היא בולטת בגלל  התארכות התנועה: קמץ במקום פתח. באותו פרק מופיעה כאמור גם צורת המספר המונה בעברית: אַחַת הצורה הסדורה של המספר המונה.

המדקדק בן ימי הביניים אבן-עזרא מסביר את התארכות הצורה בסמיכות – שפה הוא הסומך, אחת הוא הנסמך.  

הסיפור על מגדל בבל הוא גם מדרש שם "הבה נרדה ונבֹלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו". "נבלה" משורש בלל – האנשים הראשונים חדלו לבנות את העיר ואת המגדל. "על כן קרא שמה בבל כי שם בלל ה' שפת כל הארץ".

כביכול סיפור טראגי לאדם, משמח למי שעוסק בתרגום

לפני שנים רבות כאשר חשבתי על שם לעסק נזכרתי בסיפור מגדל בבל. הסיפור בהקשר דאז מרמז הפוך על הפוך את הרעיון שמתרגמת יכולה להנגיש מידע חשוב, שכן מאז מגדל בבל הפסיקו האנשים להבין איש את שפת רעהו.

מבחינה מקצועית מצב כזה מחייב ממתרגמים למצוא את שביל הזהב.

יש רצף מתרגום נאמן למקור ועד תרגום קביל ודרישה שהתרגום יהיה אקוויוולנטי לשפת המקור.  תרגום טוב מלהטט בין שתי הקצוות האלה.

Google translate

כיום כאשר אני חושבת על סיפור מגדל בבל דבר ראשון שצץ במוחי הוא google translate. היישומון שמאפשר תקשורת מידית עם בני המקום על ידי תרגום טקסט מעברית לשפת המקום.

האם חזרנו לאותו יום שבו בני האדם חיו באותה בקעה מקדם, שהיו להם אותם שמיים, שחלקו את אותה אדמה?

מחשבה שנייה מתקשרת ל"מגדל וראשו בשמים". מיד עולה בראש תמונה של מגדל צף באוויר, מבנה מבלי היסודות שלו.

לכל עם יש אליטה והנהגה משלו. התפקיד של שתיהן הוא לבסס את העם על אדמתו. לשמור על הבריאות של המבנה האנושי. לדאוג שהיסודות של החברה האנושית יישארו תקינים, כדי שתוכל להתקיים בשלום.

מזמינה אתכם להצטרף לעוד הגיגים על הרעיון של "שפה אֶחָת"

https://fb.watch/CDuwOBHMkf