על הלימודים שלי
- Nama Nma
- 6 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
ביום ראשון אחד באוקטובר, חיכיתי לאוטובוס 4א' בצומת פייר קניג לאוניברסיטה העברית. הקדמתי צאת שעה וחצי לפני השיעור הראשון במערכת... מרוב בלבול ולחץ חיכיתי במקום הלא נכון בצומת והאוטובוס לקח אותי לכיוון ההפוך! היה זה הבוקר הראשון שלי באוניברסיטה.
ד"ר דוד טנא שלימד שיעור בסמנטיקה סלח לי כשנכנסתי לכיתה הגדושה באיחור ניכר, מזיעה, לחוצה, ומבוישת...
המעבר ללימודים בגיל 27 כמעט עשר שנים אחרי התיכון היה כרוך בהצפת ידע.
למדתי שפות חדשות אחדות: ערבית ספרותית, ארמית המקרא, אנגלית ביניים, ואנגלית שייקספירית.
באותם ימים הדימוי העצמי שלי התגבש בתור מנקת בתים, כי כמו רוב הסטודנטים גם אני עבדתי.
באותה תקופה נחשפתי למורים נפלאים ועד היום השיעורים שלהם זכורים לי. אהבתם לחומר שחקרו ולימדו הדביקה גם אותי באהבה ללימודים בכלל ובפרט ללימוד של מילים.
איני מספרת כל זאת כדי להתגאות או מתוך נוסטלגיה, אלא מתוך רצוני לשתף באמת שלי: כמו תינוק שלומד ללכת, או ילד שלומד לרכוב על אופניים, כך התחלתי ללמוד וגם למדתי איך ללמוד.
כשמתכוננים למבחן (במקצועות מילוליים) הציפייה של הבודק היא שבחוברת המבחן יהיו תשובות שחוזרות ושונות בדיוק המרבי את עולם הידע שנלמד בשיעורים במשך הסמסטר: שמות, תאריכים, שיטות ניתוח, מינוח.
במקצוע התרגום נתקלים בטקסטים בעולמות ידע שונים: חוברות הדרכה והסכמים משפטיים, טקסט למרקום ולאתרי אינטרנט, עבודות אקדמאיות וטקסטים ספרותיים. בעבודתי כמתרגמת מצאתי שיש לחקור את עולם התוכן כדי להבין אותו לעומקו ולהכין במשך העבודה מילון עם מונחים.
כשאני עורכת ספר אני מכינה רשימה עם כל השמות החוזרים בטקסט: אנשים, מקומות, תאריכים, ביטויים כדי לשמור על עקביות בתעתיק ובמינוח.
הלימוד הוא דרך של כל אדם להתברג למשפחה או לחברה מסוימת. הייתי עדיין בשלב שלומדים בו איך להתברג לתוך המערכת. עדיין רחוקה מאוד מגיבוש זהות עצמית ומקצועית. הסרטון הקצר הבא משתף בשנות הלימודים שלי.
תגובות